פריים-ליס ניהול ציי רכב בע"מ נ' נאסר ואח'

פסק דין

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בכתבי הטענות ובמסמכים שהוצגו בפניי בדיון, ובשים לב להסכמת הצדדים, על דרך הפשרה, מכוח סמכותי לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד-1984, ראיתי מקום לקבוע כי דין התביעה להידחות זאת לאחר שהתובעת לא הצליחה להרים את נטל השכנוע והבאת הראיות המוטלים עליה בתיק זה.

אנמק את קביעתי בקצרה באלו המילים:

א. העד מטעם התובעת ידע להעיד כדבעי על פרטים הקשורים בגרסתה של התובעת לקרות האירוע התאונתי ובכלל זה: נתיב הנסיעה בו נסע עובר לתאונה, תוואי הדרך, אופי תנועת הרכבים ועוד. מאידך, כשאומת עם סוגיית הגנתם המרכזית של הנתבעים על פיה הסיבה לתאונה קשורה בהתנהגותו עת עקף מונית שחנתה מימין לדרך והתייצב באופן מסוכן מלפני אוטובוס הנתבע 1, הלה לא שלל גרסה זו באופן מוחלט כי אם הטעים כי אינו זוכר פרט זה ( עדותו בעמ' 2 שורה 1 לפרוטוקול הדיון מהיום). עסקינן כאמור בטענה עובדתית מהותית אשר ככל שלא התרחשה בפועל בשים לב לפרטים פחות מהותיים שנזכרו, יכל נהג התובעת לשלולה ומשכך לא קרה, עמעום הזיכרון בעניין זה אינו פועל לטובתו.

ב. מיקום הנזקים ברכבים לאחר התאונה, בצד שמאל אחורי ושמשה אחורית שבורה ברכב התובעת לצד פגיעה בצד ימין של כנף האוטובוס של הנתבע 1 בצירוף העובדה שבשרטוטו את התאונה אין נהג התובעת מצייר רכבים חונים בצד ימין אלא החל ממיקום מפגש הרכבים, מחזקים את עמדת הנתבעים באשר לסטייה פתאומית של רכב התובעת אל עבר נתיב נסיעתו של האוטובוס.

עמדתי לעניין זה מתחזקת לנוכח עוצמת הבלימה פתאומיותה של האוטובוס מאחור לנוכח שבירת השמשה הימנית שלו עקב הדיפתו של האדם שעמד לצד הנהג כלפי השמשה שמקדימה. עוצמת הבלימה מלמדת על ההפתעה שקדמה לבלימה מצידו של הנתבע 1, בלימה שאינה מתיישבת אלא מתוקף עדותו כי נהג התובעת סטה בפתאומיות לנתיבו מימין ובד בבד היא תואמת לעדות נהג התובעת כי הרכבים בנתיב הנסיעה שבו נסעו היתה איטית (עמ' 2 שורה 4 לעדותו) טרם שאירעה התאונה. אילו אוטובוס הנתבע 1 נסע מאחורי נהג התובעת לאיטו, כתנועת הרכבים עליה העיד נהג התובעת, אזי לא היינו צפויים לבלימת חירום חזקה כל כך בעת מפגש הרכבים, כזו שגרמה לשבירת השמשה הקדמית מכח הדיפתו של האדם שעמד לצד נהג האוטובוס, אלא לכל היותר לפגיעות יחיסת מינוריות ובמרכב הפגוש האחורי.

ג. בהקשר נוסף לכך אציין כי דווקא השרטוט אותו הציג נהג התובעת לבית המשפט המציג רכבים חונים בצד ימין של הדרך ורכבי הצדדים נוסעים אחד מאחורי השני לצד מיקומם של הנזקים מחזק דווקא את גרסת הנתבע 1 בנוגע למונית שעמדה לצד ימין של הדרך אותה ביקש נהג התובעת לעקוף טרם שאירעה התאונה שכן נסיעת רכבים ברחוב בדרום תל אביב, מקום בו חונים רכבים לצד הדרך מצמצמת את שולי הדרך במפרט מקום בו נוסע אוטובוס בנתיב צר זה. על כן, לא ניתן לקבל את עמדת נהג התובעת באשר לסטיית האוטובוס ימינה על מנת להימנע מפגיעה בו מאחור, שכן בהתאם לשרטוט התובע המעיד על הרחוב היחסית צר בו נסעו הרכבים ומיקומו בדרום ת"א בפועל, לא ניתן לומר באופן וודאי כי לאוטובוס הנתבע 1 היה נתיב מילוט על דרך של סטייתו ימינה. כאמור, דווקא מיקום הנזקים בצדי הרכבים במצורף לאמור, מחזק את עמדת הנתבעים באשר לסטיית רכב התובעת ולא להיפך.

ד. אני מסכים עם ב"כ התובעת כי הימנעותם של הנתבעים מלהביא עד חיוני שנכח במקום האירוע- הוא נהג המונית הנעקפת אינה פועלת לטובתם ואולם בשקלול מאזן ההסתברויות על יסוד האמור לעיל, איני יכול לומר כי אי הבאת העדת כשלעצמה בלבד מטה את כף המאזניים לטובת התובעת.

אשר על כן, אני מורה על דחיית התביעה.

איני עושה צו להוצאות לנוכח הסכמות הצדדים בתיקים מעין אלו מקום בו מורה בית המשפט על דחיית התביעה, למעט הוצאותיו של הנתבע 1 שנאלץ במתן עדות כפי שנפסקו לטובתו בדיון אשר ישולמו על ידי התובעת בתוך 30 ימים מהיום, שאם לא כן, ישאו הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה ועד למועד התשלום בפועל.

המזכירות תשלח את פסק הדין בדואר לצדדים.

ניתן היום, י"ח סיון תשע"ג, 27 מאי 2013, בהעדר הצדדים. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: